מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פחימה

החלטה

לפני בקשת המבקשת (להלן:"הנתבעת") לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, העדר עילה, השתק ומניעות.

עסקינן בתביעה כספית שהוגשה ביום 06/05/13 בה עותרת המשיבה (להלן: "התובעת") לחייב את הנתבעת בהשבת פיצוי אותו קיבלה במסגרת פוליסת ביטוח תכולה בין השנים 1996-1998, נוכח דיווח כוזב על אבדן / גניבת תכשיטים.

לטענת הנתבעת, מאחר ועילת התביעה התגבשה עוד בשנת 96 במועד בו נטען כי דיווחה דיווח כוזב והואיל ועסקינן בתביעה כספית ותקופת ההתיישנות היא בת 7 שנים ממועד היווצרות העילה יש לדחות את התביעה על הסף.

עוד טוענת הנתבעת כי מלבד חשש בודד אותו מציגה התובעת ואשר מיוחס לפריט בודד אין לתובעת עילת תביעה / ראשית ראייה. ולבסוף טוענת הנתבעת כי יש להורות על סילוק התביעה מחמת השתק, מאחר ובמסגרת "טופס הודעה" במסגרתו ביטלה את תביעתה בהתייחס לגניבת תכשיטים מיום 23/01/11 החתימה נעשתה נוכח התחייבות נציג התובעת כי לתובעת לא יהיו טענות ו/או דרישות ו/או תביעות כלפיה.

לטענת התובעת, לא מדובר כלל בתביעה שהתיישנה, עילת התביעה התגבשה רק בשנת 2011, כשרק אז התברר לתובעת כי הנתבעת דיווחה לה דיווח כוזב על גניבת/אבדן תכשיט בעקבות תביעה חדשה אותה הגישה בגין אבדן תכשיטים. לפיכך זכאית התובעת להשבה מלאה של כל התגמולים אשר שילמה לנתבעת החל משנת 1996-1998.

בתשובה לתגובת התובעת, טוענת הנתבעת כי מאחר ובתגובתה התייחסה התובעת רק לטענת ההתיישנות יש לקבל את טענות הנתבעת בדבר העדר עילה והשתק.

דיון והכרעה

לאחר עיון בכתב התביעה, בבקשה, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה, דין הבקשה להידחות.

מועד תחילת תקופת ההתיישנות קבוע בסעיף 6 לחוק ההתיישנות, ולפיו "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". חריג לכלל זה מוסדר בסעיף 7 שכותרתו "תרמית והונאה": "היתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או אונאה".

בענייננו, בשנת 2011, הגישה הנתבעת, לפי הטענה תביעה חדשה בגין אובדן תכשיטים, בעקבותיה, עלה החשד כי מדובר באותו פריט שדווח כפריט שאבד לה עוד בשנת 1996. כך, שלמעשה, עד שנת 2011 לא הייתה לתובעת סיבה לחשוד בנתבעת, ובהתאם התביעה לא התיישנה.

ביחס ליתר טענות הנתבעת, בדבר היות התביעה גורפת, וטענת השתק ומניעות טענות אלו מצריכות בירור עובדתי, ובהתאם להלכה אין לסלק את התביעה על הסף בשלב זה.

הלכה פסוקה היא כי סעד של דחייה על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיזקק לו אלא אם ברור מלכתחילה ומעל לכל ספק כי אין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה. כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף.

ראו ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2) 151 : "המדובר בסעד מאד מרחיק לכת שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו בפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים בהם ברור, לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו. דחיה של תביעה על הסף תעשה רק כאשר בית המשפט משוכנע שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחת היה דינו - להדחות (ע"א 716/75 בר אור נ' בר אור, פ"ד ל(2) 253)... יתרה מזו, כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף". וראו גם ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721 , ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671.

הואיל ובענייננו דורשות הטענות ליבון והכרעה, אין מקום לסילוק על הסף

אשר על כן אני דוחה את הבקשה. הנתבעת תשא בשכ"ט התובעת בגין בקשה זו בסך כולל של 2,000 ₪.

התיק מוחזר למזכירות לשם ניתובו לרשם לדיון בבקשה למחיקת כותרת / מתן רשות להתגונן.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ג, 18 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: